אַבְּרָא כַּדַבְּרָא – כוחו של הדיבור הפנימי

האדם שאנחנו מדברים איתו הכי הרבה הוא… אנחנו

כולנו מכירים את כוחו של הדיבור, במשך אלפי שנים נכתב עליו. במסורת היהודית נאמר: "מוות וחיים ביד הלשון." 

גם המחקר המודרני מראה שלמילים שאנחנו אומרים לאחרים או שאחרים אומרים לנו יש השפעה עצומה על הרגשות, על תחושת הביטחון, המוטיבציה ועל מערכות היחסים שלנו.

אבל, יש סוג נוסף של דיבור, האח השקט והעוצמתי של הדיבור זהו – הדיבור הפנימי

יש המפרשים את הביטוי העתיק "אברא כדברא" כרעיון שלפיו למילים יש כוח יוצר.

במסורת היהודית רעיון זה מהדהד כבר בפתיחת ספר בראשית:

"ויאמר אלוהים…"

שוב ושוב מתואר שהבריאה מתרחשת באמצעות אמירה

לא רק למילים שאנחנו אומרים בקול יש כוח לברוא ולהשפיע

אלא גם לאלו שאנחנו אומרים לעצמנו בתוך הראש

בריקוד המחשבות שמתחולל לאורך היום כולו וגם בזמן השינה

האדם שאנחנו מדברים איתו הכי הרבה במהלך החיים הוא אנחנו.

אלפי מילים, משפטים ומחשבות חולפים בראשנו מדי יום.

חלקם מעודדים ומרימים אותנו.

חלקם ביקורתיים ושיפוטיים.

וחלקם, בלי שנשים לב, הופכים לאורחי קבע שמלווים אותנו ומכתיבים את האופי ומקצב המחשבות שלנו.

טימותי גאלווי, מאמן טניס מוערך ומחבר הספר The Inner Game of Tennis, לאחר שנים של אימון ספורטאים הגיע גאלווי למסקנה שיש לשחקנים יריב יותר רציני וגדול מהשחקן שעומד מעבר לרשת –

הקול שנמצא בתוך הראש שלו.

הוא טען שלפני שהכדור פוגש את המחבט, הדיבור הפנימי כבר יכול להשפיע אם השחקן יפעל מתוך ביטחון או מתוך פחד.

כיום גם מדעי המוח והפסיכולוגיה מחזקים את הרעיון, מחקרים על Self-Talk מראים שהדרך שבה אנחנו מדברים לעצמנו משפיעה על הוויסות הרגשי שלנו, על ההתמודדות עם לחץ, על קבלת החלטות, על ביצועים ועל היכולת להתמיד גם ברגעים מאתגרים.

ואם גאלווי הגיע לתובנה הזו מתוך הניסיון על מגרש הטניס, מחקרים בפסיכולוגיה ובמדעי המוח החלו לבדוק אותה באופן שיטתי.

אחת התגליות המעניינות ביותר על ידי פרופסור לפסיכולוגיה אית'ן קרוס (Ethan Kross) אשר חוקר את הדיבור הפנימי במשך שנים

הראה שכאשר אנחנו מדברים לעצמנו בגוף שני או בשם שלנו (״גל את יכולה להתמודד״) אנחנו מצליחים לווסת רגשות טוב יותר מאשר אנחנו שקועים במחשבות בגוף ראשון (״אני לא מסוגלת״)

זהו כלי פרקטי ויעיל שכל אדם יכול להשתמש בו ואגב, יש שעושים זאת באופן אינטואיטיבי.

בנוסף קרוס הראה שיצירת מרחק קטן בינך לבין המחשבות שלך מפחית לחץ רגשי ומשפר פתרון בעיות.

מה הכוונה?

המוח חווה את המחשבות כאילו הן המציאות

יצירת מרחק (Self-distancing) היא היכולת להתבונן במחשבות במקום להיבלע בהן.

במקום לומר ״אני לא מסוגלת לעבור את המבחן הזה״

אפשר לומר ״גל, את מתרגשת, למדת למבחן והתמודדת עם זה בעבר״ או לשאול את עצמי ״מה הייתי אומרת לחברה טובה שנמצאת במצב הזה״

לא שיניתי את המציאות

שיניתי את נקודת המבט

ולסיום…

כוחו של הדיבור הפנימי אינו טמון בקסם.

אלא בדרך שבה הוא משפיע על האופן שבו המוח מפרש את המציאות – ובהתאם לכך גם על הדרך שבה אנחנו מרגישים, חושבים ופועלים.

ואולי הגיע הזמן לשים לב

מה אנחנו אומרים לעצמנו?

כי האדם שמקשיב לקול הזה יותר מכולם…

הוא אנחנו.

ואולי זהו הקסם האמיתי.

לא קסם שמשנה את העולם ברגע.

אלא כוח שקט, יומיומי, שמתחיל במשפט אחד שאנחנו בוחרים לומר לעצמנו…

ומשם משנה את הדרך שבה אנחנו פוגשים את עצמנו ואת העולם.