לזכור את העבר הכרחי ביותר בפן האישי והחברתי, אך עם זאת צריך לשחרר בתודה ובאהבה
ולהסתכל אל המציאות העכשווית והעתידי ת
האם הילדים ילכו אל "בית " האם השימוש ב"ספר" רלוונטי?
אולי הסמנטיקה הזו הינה אחד הגורמים שמצמצמים את התודעה?
בכתבה זו אני מעוניינת להדגיש את חשיבותה של מילה והשפעתה על התודעה בהתייחסות למושג
"בית ספר" ולהזמין אתכם דרך דוגמה זו ל הטיל ספק ולשאול שאלות על המוכר והידוע
"איני מכירה דבר בעולם שיש לו את הכוח של מילה" אמרה אמילי דיקנסון המשוררת. כיצד
אתם מרגישים כשאתם שומעים את המילה אהבה, שמחה, שמיים, טבע, חמלה?
עבור רוב בני האדם מילים מייצגות רבדים מהותיים במציאות, ניסוי האורז המפורסם מציג זאת
בהרחבה. המדען ד"ר אמוטו )EMOTO MASARU .DR )התחיל את המחקרים עם מים, בחן
את השפעתם של מילים על מים וגילה כי קיימים דפוסים שונים תחת עדשת המיקרוסקופ, מילים
הנחשבות טובות יצרו סימטריה ואילו מילים שליליות ואלימות יצרו דפוסים לא מאורגנים, זו
השפיעה גם על איכות המים.
הרעיון הוא שגוף האדם וכדור הארץ מורכבים מ- 70% מים, ולמילים המקושרות לאנרגיה-
וויברציה יש השפעה על בני האדם ועל הטבע. הניסוי הומר לניסוי האורז בכדי ששאר
האוכלוסייה תוכל לחוות את אותה השפעה.
את מסקנות הניסוי נוכל לקחת ולאמץ לבחירת המילים עבור עצמנו ועבור סביבתנו וראוי שכך,
למילים יש כוח והשפעה עצומה. עם זאת, בכתבה זו אני מעוניינת להתייחס לרובד נוסף בכוחה
של מילה, תפיסת המילה והשלכותיה והשפעותיה על פעולתנו, לבחון כיצד "בית" ו " ספר"
משפיעים על תפיסת העוסקים בחינוך ומקבלי ההחלטות.
נולדנו לתוך עובדה קיימת שלימודים מתקיימים בתוך מסגרת חינוכית בעלת מבנה פיזי מוגדר
ומתוחם "בית ספר" מעטים אלה אשר ערערו על המתכונת הקיימת ורובנו מתחנכים במשך דורי
דורות במסגרת בית ספרית אשר מתקיימת בו היררכיה וחלוקה ברורה של תפקידים, רמות גיל,
מקצועות ועוד.
בית ספר הוא צירוף המוכר לכל ילד וילדה עוד מתקופת חז"ל, אותו ספר עליו קרוי בית הספר
הוא התנ"ך. ובמרוצת השנים התרחב כמציין מקום לימוד כללי ולא רק תורה. ניתן לראות כי
מקומות רבים ללא ספר קרויים על שם בית הספר כמו: בית ספר לריקוד, בית ספר לנהיגה וכו'.
כחלק מהערכה עמוקה לכוחה של מילה ואימוץ עקרונות החשיבה היצירתית אני בוחרת להטיל
ספק על הקיים ולשאול, האומנם? האם הצירוף הנ"ל מתכתב עם המציאות העכשווית
והעתידית?
במידה ו נפעל לשנות את שם המסגרת החינוכית אולי נתייחס באופן סמנטי אחרת אל חינוך ילדינו
ונפעל בהתאם עם מגוון האפשרויות, עם תחושת החום והעטיפה שיש בבית אך ללא קירות
מגבילים עם משיכה לתרבות הלמידה ואהבת הידע והספר וללא מגבלות שורות ופרקים.
כך שיתאפשר לכל אחד ואחת, לומד.ת ומורה, ללכת עם הלב שיוכלו להביע את עצמם בדרכם
הייחודית, זה מתחיל בקטן ואפשר להתחיל במילה שתוכל לייצר פעולה
כמו ללכת עם ציוד לצייר באזור מבודד או בקבוצה כי רק מתחשק,
להיכנס למרחב סגור או פתוח שמאפשר לכל אחד שרוצה לרקוד לנוע או להתאמן לפרוק ולהנות
שחלק מרכזי מחוויית הלמידה יהיה סיורים, טיולים ולמידה אקטיבית בחברות הייטק, בבסיסים
צבאיים, במוזיאונים, אוניברסיטאות, מרכזי תרבות, עסקים קטנים וגדולים בכל תחום, בבתי
משפט, בקניונים, במפעלים, סיורים בנמלים ועוד ועוד
שלמורים תהיה אוטונומיה וביטוי אישי מבלי לה ילחץ להגיש לבחינה או לעמוד במדדים
חיצוניים. ואולי אפשר גם להטיל ספק האם המקצועות הקיימים רלוונטיים? האם חייב תעודת
בגרות? האם חייב שילד בכיתה מסוימת ילמד רק עם בני גילו או אולי יכול ללמוד לפי בחירת
תחומי העניין שלו? הטלת הספק הכרחית כח לק משינו י שיעורר שאל ות ויציף פתרונות.
נתאים את עצמנו למאה ה21- בדומה למרחבי הרשת האינסופיים לטכנולוגיות פורצות דרך ושפע
אפשרויות ומענים לכלל סוגי הילדים והמורים.
שינויים לוקחים זמן, עד שהם יתחוללו נוכל בד' אמותינו לערער ולהרהר על המוכר ו הידוע
במילה שנבחר לתאר, במחמאה ובביקורת, לתלמידים וגם לעצמנו.
כי כל שינוי מתחיל בצעד אחד קטן
